בחר מקרר: פרק י”ז- שיח ושיג

ממשות מעברם של הורי לבית אבות אופס דיור מוגן התגלמה לתוך ארגזי קרטון שהתבקשתי למלא כפי יכולתי. לפני מספר ימים הם הודיעו בצורה רשמית לרעות ולי על החלטתם לבצע ביחד ! את שינוי מיקום מגוריהם המשותפים הלפני ! אחרון. סימני הקריאה היו במהלך השיחה. היה משהו נוגע לב בהתעקשותם לקבל את אישורנו למהלך, ולמקום שנבחר. בחרתי לשמור מספר ספרים, כלי הקשה ממשפחת הדלעויים המרשרשים, תוף מרים חבל על הזמן שאבא שלי נהג להשתמש בו לריקודי עם וכמה סלעי מינראלים מלאי אבק שייעדתי אותם לחצר אך לפתע הופיעו מול עיני על השידה הורודה ליד סיפולוקס, קומקום, פתילייה ומארז בקבוק אמארולה, משקה עץ הקופים, שנראה כמנורת לוקס ללא העששית. בין שאר זכויותיהם של הורי אפשר לציין את חוסר האמונה הבריא שלהם ברצון ילדיהם לטפל בשארית רכושם המטלטל, זה שמשמעותו הסמלית עבור בעליו היא עצם החיים. ראייה המציאות ללא תקוות וחוסר תקוות היא משהו שעכשיו התחלתי להתעסק איתו במיזם היוגה החדש. אני כבר קולט את חוסר סבלנותי מקשקשת הבחירות שלי, מהבחילה שאותיות אהו”י בקצה הביבי מסתירות ומהנטייה להתעסק בעתיד, בסדרה חדשה שלאחר הבחירות.

בעימות הטלוויזיוני צפיתי ברשת בשידור החוזר. אלי ישי מחייך רגוע, כמה מבוהל הוא היה כשנכנס לפוליטיקה. ההימור שלי שהוא יהיה ההפתעה ויביא 8-9 קולות שיפילו את הליכוד מהשלטון. בנט מצוין, זחוח גבות מורמות כך צריך להתנהג גביר יהודי בפרוטוקולים של זקני ציון. לדרעי תנועות ידיים חדות, הוא חוכך בשיניו, אריה מלא תשוקה. לפיד- נון שלנטי, המקצוענות במיטבה. כחלון בולע רוק לחץ פנימי אבל נראה טוב. הוא והיימן עודא משדרים ישירות ובלתי אמצעיות. גלאון-תרבותית צקצקה שפתיה בחן ומקצועיות, ייצגה במכובדות את יפי הבלורית והטוהר מצקצקי השפתיים.העימות הטלוויזיוני נועד להמחיש למתנדנדים והבטוחים כיצד בבחירות אלו בא לביטוי השינוי החיצוני של ישראל. שום ראש ממשלה לא יעז לסרב לעימות מהבחירות האלו והלאה. חסר לביבי שנאומו בקונגרס ישעמם. אם הוא ישעמם יש להעניש אותו במינוי קבע לראש שופטי תחרות “שיח ושיג”, אליפות ישראל בדיבייט ורטוריקה וקנס כספי להגדלת פרסי התחרות…אחרי שיקבלו עמדתי לתעדף העצמת האזרחות על ידי הרחבת מועדוני תרבות הויכוח בבתי ספר יסודיים והגדלת פרסי התחרות.

הלכתי עם נסי לחנוכת בית ניצחון 2015 ברחוב רוטשילד. נסי מסתבר הרבה פחות בררן ממני והתאהב בכל הנשים אני רק ב-10% אבל כשסרקתי גם את אלו שבחוץ העליתי ל-15%. זה גם המון ולדעתי מדובר בהתקדמות רוחנית כנראה בזכות מיזם היוגה שמכריח אותי להתעסק עם מילים כמו ראיית שחורות, משקפיים ורודים והייאוש שיש לגעת בו כדי לחיות בהכרה. האירוע שבו רות מכירה באהבתה לבועז קורה לאחר שהוא מתוודה בפניה על אהבתו ופחדו מאביו. אז, כשקולו רך ודמותו נישאת מעליה, נפתח לבה אליו. עד אז היא, כאימא שלה שפחדה מבועז, לא חצתה את תהום רתיעתה מאופיו הממושמע למערכות החברתיות. היא מפרשנת את אי נוחותו של בועז בביקורו הראשון בביתה הכפרי כגועל. היא מזהה שגבולות המטושטשים בין בית לחצר (אני רואה בדמיוני הרבה דלתות יציאה וכניסה) חוסר הפרדה בין פנים לחוץ יוצר אצלו תחושת לכלוך, גועל פיסי ומוסרי. היא טועה וצודקת. את תחושת הזרות האסתטית שמרגיש אשכנזי עירוני הקצינה העובדה שבועז לא מזהה דמות אב ראשית במארג המשפחתי שנחשף לפניו ושהאדון, לובש המכנסיים במשפחה, היא רות, הצעירה היפיפייה שתמרנה אותו לתת לה טרמפ הביתה. כשפורצת מלחמת יום כיפור ומתממשת אזהרת שולי השמאל מנפיחת מלחמת ששת הימים עוזבת רות את בועז ואת הקן הנוח ששניהם בנו. היא לוקחת איתה את הספר “מבוא לפילוסופיה מרקסיסטית” של גרשם פרעייר, ספר לימוד עצמי מובהק לאלו שעניינם הוא מי אני במסגרת ההיסטוריה הממשית. את השבר החברתי של מלחמת יום כיפור היא מתרגמת לשבירת התא המשפחתי. קסנדרה היפה נענשת שלא ישמעו נבואותיה, רות היפה מענישה את החירשים.