#ע.תערוכתבחירות.גלריהמשונע.הרצל112
#פתיחהשלישישמונהבערב
הנה זה בא. צלצלתי לאבאמא, אמא ענתה. בא לי לשחזר את הפעם הראשונה, בחירות לכנסת השישית, שאמא לקחה את רעות ואותי להצביע. אבא מן הסתם התנדב לעבוד במפלגה כבכול בחירות. זה בטוח היה מענג. בבחירות לכנסת השביעית, 1969- אני בן שבע, בוגר מלחמה שעבר בגבורה בין שני צדדי המקלט בחור שהורחב במיוחד לילדים. לצאת לבחור היה משהו חשוב. היו דיבורים בבית ספר, ברדיו ובין ההורים. לא הייתי סגור על עניין הבחירה, הרי יש רק “המערך” וכל היתר הם לא, ויש אפשרות לא לבחור? היה זה יום חופש פתאומי באמצע סתיו בדרך לבית ספרנו הרגשנו, רעות ואני, כמגיעים למקום שהתחלף, ופתאום יש יותר מבוגרים ופחות קטנים. אפילו נראה שאותם מבוגרים, למרות אי נוחות כיסאות העץ, מרגישים מאוד ברורים. נכנסנו שלושתנו מאחורי הפרגוד. אמא לקחה את הקלף נתנה והרשתה לי לקחת שניים מכל קלף ולהסתיר. לאחר דיון, השוואת תאריכים, מתברר שגם בבחירות לכנסת השישית הם הצביעו ב”בארי”, ארבעה חודשים לאחר המעבר לדירתנו החדשה. אני עולה על שאלה: ב-65 היתה רפ”י מועמדת, הם ברור שלא אבל האם יש מחבריהם שהצביע רפ”י? הם לא מסגירים. חושדים בי שאשתמש בכל מילה.
מוקדם בבוקר תליתי בצומת בפעם השלישית שלטי ניצחון 2015. החשוד המידי להורדת ששת השלטים שתליתי אתמול, טרוט עיניים שהצהיר שהוא לא מצביע כי כולם גנבים, ביקש ממני לא לתלות על גדר השטח שהפך מאתמול למגרש חניה פרטי. מממ…אז זה פשר הניקיון האינטנסיבי של המגרש שעמד ריק כחצי שנה. אתמול עמל טרוט העיניים על הניקיון ואז ישב והמתין שעות במכונית מסחרית קטנה. הבוקר עמד שלט, בכתב יד לבן על גבי שחור (מפתיע) חניה פתוח. לכבודו שיניתי את מיקום השלטים ופיזרתי אותם על עמוד החשמל בצד צפ’מז’ של הצומת ליד הקפה, בצפ’מע’ ליד השווארמה, קצת למעלה מהצומת בצד דר’מע’ על מתקן מחזור בקבוקי הפלסטיק וליד החניון מעל משרד פרסום נטוש. לאחר מכן המשכתי לנקות את הZOOLA”של ינון מגל” בחצר האחורית של משונע. פינוי הזבל שהצטבר שם נמשך שלושה ימים ודרש תמרון בין פחי הזבל ברחוב, השניים ליד בנק הפועלים, על רחוב הרצל צפונית לגלריה. הצפרדעים ממול ליד AMPM ובצומת הרצל/סלמה. העדפתי להיות פעיל גופנית, לנקות, מאשר לבצע את מטלות שיווק הערב. כל מה שקשור להפצת הפתיחה/מסיבת ניצחון בני-אור אף לא הגיע לשלב הקשיים. נעשה רק המינימום הנדרש ולא יותר. משהו אצלי עצר בעדי מלהתערב, מלהפעיל כוח. העדפתי להישאר במקום הנוח שלי; כנכדו של יוסף בן-יעקב, איש העלייה השלישית, חלוץ, פועל ניקיון ויו”ר ועד פועלי הניקיון של עירית תל-אביב אעדיף לנקות ברשות הכלל מאשר להרים מטאטא בבית. לאחר המקלחת הלכתי להצביע כשבתוכנית היה גם להשקות את גינתו של החלוץ, גם הוא נכד של איש העלייה השלישית, שנופש בגואה. WHAT HAPPENS IN GOA STAYS IN GOA אמר ינון מגל ולא ידע מה הוא מדבר.
בדרך להצבעה שמעתי את הרדיו הצבאי שחגג את הדמוקרטיה הישראלית ביום שידורים מיוחד. הבחירות הן סדנת אזרחות. כלי התקשורת מאוישים בחדי לשונותינו שמשולמים להגיד כמה שיותר על הכול, מסביב, להתפלפל עד כלות, לייצר, להנכיח ולהשביח תודעה פוליטית. בקלפי היה באלאגאן. מסתבר שקלפי 242.1 בכיתה י”ב 5 ב”צייטלין”, הבית ספר של בוז’י, מכניסה אנשים מוגבלי ניידות, שלא יכולים להצביע בקלפי הרשומה להם. הלכתי להשקות וחזרתי שוב. התור התקצר אך לא בהרבה. האיפאד איתי ואני כותב ומעלה את סדר היום של יום הבחירות על פי משונע: #ע.תערוכתבחירותגלריהמשונעהרצל112
אוצרים:ליאב מזרחי ואורן פישר
לוח זמנים:
12-19 הכנות אחרונות לפתיחה הרשמית, כולל צילומי חתנכלהחתנתנכלכלה
19-20 הכנות אחרונות ומוחלטות לפתיחה הרשמית
20-22 פתיחה רשמית
22 - תחילת הקרחאנה
בדיעבד, בבחירות הבאות גם אני אצהיר על ניידות מוגבלת ואתנייד מהקלפי הזאת. בינתיים מסתבר שיש תקלות עם אחד ממכשירי הוידיאו בתערוכה, אילה שם ומנסה לתקנו. לפחות עכשיו כשיש לי ניסיון עם מוגבלי ניידות אני יכול לייעץ לה כיצד להצביע בלי לנסוע לחיפה.
אין לי מושג כמה אנשים הגיעו לפתיחה, לא המונים. שימח אותי לראות חבר ילדות ובן של חברים של ההורים שלי שהגיע באקראי והתלווה לבת שלו שלומדת אומנות. לא הכרתי אף לא אחד מהמציגים, בניתי על המשך המסיבה, על החפירות בקרחאנה. בשעה 10 הופעלה הטלוויזיה בקול. וזהו. אנשים התחילו לחפש מילים. תמתמ אילה ואני הלכנו להטביע יגוננו עם סנדש בזבולון 10, מקום חדש, נשי שיקבל את הזין שחטפנו בפרצוף. סנדש היה היחידי שלפני הבחירות לכנסת ה-14, לאחר רצח רבין, אמר לי שכדאי שאתרגל לביבי, שכנו לסוויטה במלון “דן” כמלך ישראל לעשרות השנים הבאות. לא האמנתי לו. שביבי ינצח אחרי רצח רבין?
#electfridge
#בקרובציורשלאילהנצר
פס-קול: HOLYMEN Go To Peace
#פתיחהשלישישמונהבערב
הנה זה בא. צלצלתי לאבאמא, אמא ענתה. בא לי לשחזר את הפעם הראשונה, בחירות לכנסת השישית, שאמא לקחה את רעות ואותי להצביע. אבא מן הסתם התנדב לעבוד במפלגה כבכול בחירות. זה בטוח היה מענג. בבחירות לכנסת השביעית, 1969- אני בן שבע, בוגר מלחמה שעבר בגבורה בין שני צדדי המקלט בחור שהורחב במיוחד לילדים. לצאת לבחור היה משהו חשוב. היו דיבורים בבית ספר, ברדיו ובין ההורים. לא הייתי סגור על עניין הבחירה, הרי יש רק “המערך” וכל היתר הם לא, ויש אפשרות לא לבחור? היה זה יום חופש פתאומי באמצע סתיו בדרך לבית ספרנו הרגשנו, רעות ואני, כמגיעים למקום שהתחלף, ופתאום יש יותר מבוגרים ופחות קטנים. אפילו נראה שאותם מבוגרים, למרות אי נוחות כיסאות העץ, מרגישים מאוד ברורים. נכנסנו שלושתנו מאחורי הפרגוד. אמא לקחה את הקלף נתנה והרשתה לי לקחת שניים מכל קלף ולהסתיר. לאחר דיון, השוואת תאריכים, מתברר שגם בבחירות לכנסת השישית הם הצביעו ב”בארי”, ארבעה חודשים לאחר המעבר לדירתנו החדשה. אני עולה על שאלה: ב-65 היתה רפ”י מועמדת, הם ברור שלא אבל האם יש מחבריהם שהצביע רפ”י? הם לא מסגירים. חושדים בי שאשתמש בכל מילה.
מוקדם בבוקר תליתי בצומת בפעם השלישית שלטי ניצחון 2015. החשוד המידי להורדת ששת השלטים שתליתי אתמול, טרוט עיניים שהצהיר שהוא לא מצביע כי כולם גנבים, ביקש ממני לא לתלות על גדר השטח שהפך מאתמול למגרש חניה פרטי. מממ…אז זה פשר הניקיון האינטנסיבי של המגרש שעמד ריק כחצי שנה. אתמול עמל טרוט העיניים על הניקיון ואז ישב והמתין שעות במכונית מסחרית קטנה. הבוקר עמד שלט, בכתב יד לבן על גבי שחור (מפתיע) חניה פתוח. לכבודו שיניתי את מיקום השלטים ופיזרתי אותם על עמוד החשמל בצד צפ’מז’ של הצומת ליד הקפה, בצפ’מע’ ליד השווארמה, קצת למעלה מהצומת בצד דר’מע’ על מתקן מחזור בקבוקי הפלסטיק וליד החניון מעל משרד פרסום נטוש. לאחר מכן המשכתי לנקות את הZOOLA”של ינון מגל” בחצר האחורית של משונע. פינוי הזבל שהצטבר שם נמשך שלושה ימים ודרש תמרון בין פחי הזבל ברחוב, השניים ליד בנק הפועלים, על רחוב הרצל צפונית לגלריה. הצפרדעים ממול ליד AMPM ובצומת הרצל/סלמה. העדפתי להיות פעיל גופנית, לנקות, מאשר לבצע את מטלות שיווק הערב. כל מה שקשור להפצת הפתיחה/מסיבת ניצחון בני-אור אף לא הגיע לשלב הקשיים. נעשה רק המינימום הנדרש ולא יותר. משהו אצלי עצר בעדי מלהתערב, מלהפעיל כוח. העדפתי להישאר במקום הנוח שלי; כנכדו של יוסף בן-יעקב, איש העלייה השלישית, חלוץ, פועל ניקיון ויו”ר ועד פועלי הניקיון של עירית תל-אביב אעדיף לנקות ברשות הכלל מאשר להרים מטאטא בבית. לאחר המקלחת הלכתי להצביע כשבתוכנית היה גם להשקות את גינתו של החלוץ, גם הוא נכד של איש העלייה השלישית, שנופש בגואה. WHAT HAPPENS IN GOA STAYS IN GOA אמר ינון מגל ולא ידע מה הוא מדבר.
בדרך להצבעה שמעתי את הרדיו הצבאי שחגג את הדמוקרטיה הישראלית ביום שידורים מיוחד. הבחירות הן סדנת אזרחות. כלי התקשורת מאוישים בחדי לשונותינו שמשולמים להגיד כמה שיותר על הכול, מסביב, להתפלפל עד כלות, לייצר, להנכיח ולהשביח תודעה פוליטית. בקלפי היה באלאגאן. מסתבר שקלפי 242.1 בכיתה י”ב 5 ב”צייטלין”, הבית ספר של בוז’י, מכניסה אנשים מוגבלי ניידות, שלא יכולים להצביע בקלפי הרשומה להם. הלכתי להשקות וחזרתי שוב. התור התקצר אך לא בהרבה. האיפאד איתי ואני כותב ומעלה את סדר היום של יום הבחירות על פי משונע: #ע.תערוכתבחירותגלריהמשונעהרצל112
אוצרים:ליאב מזרחי ואורן פישר
לוח זמנים:
12-19 הכנות אחרונות לפתיחה הרשמית, כולל צילומי חתנכלהחתנתנכלכלה
19-20 הכנות אחרונות ומוחלטות לפתיחה הרשמית
20-22 פתיחה רשמית
22 - תחילת הקרחאנה
בדיעבד, בבחירות הבאות גם אני אצהיר על ניידות מוגבלת ואתנייד מהקלפי הזאת. בינתיים מסתבר שיש תקלות עם אחד ממכשירי הוידיאו בתערוכה, אילה שם ומנסה לתקנו. לפחות עכשיו כשיש לי ניסיון עם מוגבלי ניידות אני יכול לייעץ לה כיצד להצביע בלי לנסוע לחיפה.
אין לי מושג כמה אנשים הגיעו לפתיחה, לא המונים. שימח אותי לראות חבר ילדות ובן של חברים של ההורים שלי שהגיע באקראי והתלווה לבת שלו שלומדת אומנות. לא הכרתי אף לא אחד מהמציגים, בניתי על המשך המסיבה, על החפירות בקרחאנה. בשעה 10 הופעלה הטלוויזיה בקול. וזהו. אנשים התחילו לחפש מילים. תמתמ אילה ואני הלכנו להטביע יגוננו עם סנדש בזבולון 10, מקום חדש, נשי שיקבל את הזין שחטפנו בפרצוף. סנדש היה היחידי שלפני הבחירות לכנסת ה-14, לאחר רצח רבין, אמר לי שכדאי שאתרגל לביבי, שכנו לסוויטה במלון “דן” כמלך ישראל לעשרות השנים הבאות. לא האמנתי לו. שביבי ינצח אחרי רצח רבין?
#electfridge
#בקרובציורשלאילהנצר
פס-קול: HOLYMEN Go To Peace
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה