יום ראשון, 22 בפברואר 2015

פרק י' - בת קיימא

הבוקר התעוררתי במצב רוח טוב וכבר בקונצרט הבוקר התעופפתי עם הסימפוניה השלישית של מאהלר. בגלל אנשים כמוני השמיט מאהלר את ראשי הפרקים של היצירה. הוא ידע, ובצדק, שכותרות כמו “מה סחים לי פרחי האחו” וחיות היער, המלאכים והאהבה בהתאמה יוליכו שולל מאזינים כמהי סוף טוב, להלהלנד סטייל. בצהריים יצאתי לרוץ. בדרך לים ראיתי את בעלת בית המלאכה הקטן ליצור חפצי עור, מתקלחת, לבושה חליפת גלישה, על המדרכה בצינור השקיה שנמשך מאחורי הדלת. בגלל טופוגרפיית האזור יכולתי כבר לראותה מרחוק ומיד הורדתי לרובין הילוך ועברנו להליכת ויפאסאנה מודעת. בגלל היכרותנו הכלבית מקודם יכולתי להרשות לעצמי לא להתאפק ורציתי לומר לה משהו על החוויה האסתטית שהיא מעניקה. המראה היה מרענן. בשמש חורפית מתקלחת לה בלונדינית באמצע השכונה, התכתבות של המאה העשרים ואחת עם סצנת ההשפרצה ב”מציצים”. מצד שני..לך תסביר לאמריקאית שאף נולדה אחרי “מציצים” את הרבדים העמוקים של התשוקה המתפרצת. בלית ברירה התכווץ הדיבור הפנימי השוטף לוידוי נבוך על רגע נדיר של ספיצלסנס. לאחר ריצה וטבילה בים גלי שהגיע לגובה של מטר וחצי שטפתי במועדון הגלישה את רובין. המועדון התחיל להתמלא בגולשים שמהבוקר ביטלו תוכניות רק כדי להצטרף לחגיגה בגלים. אווירת קיץ הזדמזמה באוויר ככותרת הפרק הראשון בקונצרט הבוקר: “התעוררות פאן, הקיץ הולך ובא”. פעם שלישית שתיש נכנס לי לחיים השבוע. בשבת צץ לי התיש כדמות, חבר ילדות של הגיבור בסיפור קצר לתחרות עיתון הארץ. יותר מאוחר מצאתי הסבר חלקי לפשר השם והדמות שצצה בדמיוני ונכתבה ללא תכנון מוקדם. מאוחר יותר - לאחר שקישררתי את התיש לביטוי השכיח במשפחתי “עקוב אחר התיש” שמשמעותו היא כ”שתוק ותמשיך לשחות” - ראיתי על לוח המודעות בדוג’ו ברכת הגראנד מאסטר וונג פו לאי למאסטר ניר ולמרכז הישראלי לרגל שנת התיש. בדיעבד, הזדהותי עם התיש הפיקח בעל כישורים טלפתיים ויכולת ניבוי, בחלום או כתחושה מקדימה, היא שתרמה לשינוי מצב רוחי. בלילה המראתי על כנפי ההיסטוריה והמשכתי לעוף עד עכשיו, גולש בנעימות על כרית משוחררת מכוח הכבידה עד להתרסקות הבאה.
בשלב העונג, כמי שאוהב אנשים ושונא את החיים, אני מוצא עצמי במצב רווחה שכמוהו לא חוויתי במערכות בחירות אחרות. היותי ב- 8% שבשבילם ה”תהליך המדיני” הוא הנושא החשוב ביותר מחבר אותי שוב, כברירת מחדל, לשורשי באצולה, בטופ של העשירון העליון. במסיבות שלנו יודעים לעשות חיים ושונאים אנשים. לכן, בגלל חריגותי כאוהב אנשים וללא מאמץ ניכר מצידי, יש ביכולתי לעזור לביבי להיפטר מהשלטון לכמה שנים. הדבר היחידי שאני צריך להזכיר לעצמי זה של 92% האחוזים הנותרים יש את כל הסיבות לא להאמין שביבי רוצה להתפטר כי הוא מרגיש שהדבר הכי חשוב לו בחייו- הערכת חבריו בצבא, מתפוגג. שלא כאם לשבעה ששמעה במונית-שירות חייל, רוסי כמוה, מספר חוויות מהפלישה המתוכננת לאוקראינה והתקשרה לשגרירות אוקראינה להתריע, פועלים החבר’ה בעשירון בצורה יותר מתוחכמת. חבריי, אלו שפורטים חברותם הבלתי אנוכית מהצבא לחוזים וקידומי ענייני, עוזרים לביבי לצאת בכבוד מהסיבוב השלישי שלו בטכניקת שביתה איטלקית. ההקפדה היתרה על שיקוף נהלים מקשה על קיצורי דרך נחוצים לשכבת יזמי הכיבוש. המגמה להציב חישובים אריתמטיים ושיקולים חומריים, שתפסה תאוצה בעקבות המחאה החברתית, משמיטה את בסיס הישראבלוף שעליו נשען הכיבוש.
הסקרים, שכבר לא מנבאים ניצחון לציפיבוז’י הם הזרז שבעזרתו ה- 8 של ה- 10% מגייסים אנשים להסרת גידול יו”ש. ההתכוננות היא להיות שקופים כשעוני סווטץ’ ולהדיח את שוויץ מראש טבלת “המקום הכי טוב להיוולד”. גבריותו של בוז’י מאותגרת השבוע מכיוון המחנה שלו: הוא לא שולט במסע הבחירות, מתכופף, חוטף כאפות וכו”. הביקורת מגיעה מתהומות הציפייה לאב גדול. קריסת הפיקוד המשטרתי היא ניצחון למערכת מתפקדת. הארגון שאחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי הוא כארגון שמפנה צואה ואשפה 24/7; שני ארגונים מתוך עשרות שיש לקהילה בת-קיימא, מצע ליישום טכנולוגיות בחשיבה ארוכת טווח. 


אילה נצר




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה