פרק ח' - אצולה

מותו של וירש חולל מהומה. פתאום, ברגע האחרון ממש לפני הפורקן המיוחל של ה”שלח”, נדרשו החלטות ברמה אסטרטגית, לא פסוק שעוזב את הגוף. מיהרתי להגיב ברשת  כדי שאהיה פנוי לכתוב אליו במוחי בלי להתעסק בפיסוק…נזכרתי ברגעים. האיש שלימד את היכולת להפוך את עצמך וסביבתך לקבוצה טיפולית. בזכותו אני מרשה לעצמי לבדוק. לבדוק את השפעת מחלת הים שתקפה אותי, כמה מוזר, בסיום ההפלגה לפני מספר ימים. והקשר, הלא מוכח עדין, בינה לחזרה ללימודי   מוסיקה? המוזר הוא שלא בא לי לשיר או לנגן. פתאום נפתח שוב השער שנסגר לפני חודש. וירש היה מאנשים שיש להם את היכולת הזאת לאפשר לך להיות לידם. וזה מחיה להיות בחברת אנשים כאלו אם מתמזל המזל. במסגרת התחקיר לרב-מכר שלי שבה אני קורא מיטב מעלילות הפשע נפגשתי עם הספר “עדין” שכתב הפסיכיאטר סטפן ברגמן בשם העט סמיואל שם. שם הנפיש עצמו לתוך עלילה עד שעשה גם לי חשק טרולולולווללוו לדבר והזמנתי תור מחר לד”ר א’. אני מחבב את ד”ר א’. מעשיותו, שהתחדדה מאופיו כפול מספרם הרב של נזקקים שעוברים דרכו, תומכת בהחלטתי, המוטעית לדעתו, לבחור בדיכאון כדרך חיים. הוא גם לא נגרר לניסיונותיי להפוך את  נתיב ההפרעה החד-קוטבית ללונה פארק של  הדו-קוטבי, לסטיות פרסה שאני עושה, מדמה מכוניות מתנגשות, רכבות הרים ופצצות לגבות.
המעשיות הנברנית של תצוגת דבריי ברשת מפיחה און לורידיי, מחט חודרת ונשימה מתפזרת בשרירים נפרשת לגוף. הרגע המקודש שיאללה על הזין הכול, נשלחים המילים למרחב הציבורי. ההרפיה באה כשאני מעביר את האצבע על המסך ופשסססססס נגללת תמונת מצבי. אחרי השיגור אני נרדם מצוין במיטה או על השטיח. הנינוחות נמשכת מספר שעות ואז זוחלת כטיפה בצינורית הבחילה. בכתיבה יומנאית למרחב קורה  שבגלל הנגשת ההקלדה ושמירת המסמכים , הכתיבה נהיית סבבה והעריכה לסיוט. סיוט זה טוב. בחילה גרוע. מ’ למשל טוענת שתחושת אין אוויר קשה לה ומתסכלת, שבחילה קטן עליה..
לצערי הרב גמרתי לקרוא את “צל עולם”, התחושה היא שהייתי רוצה לדעת את המשך קורות הגיבורים. לקראת סיום הספר הבנתי שהוטעיתי ללכת אחר עלילות הגיבורים ושהגיבורה האמיתית היא תנועת המחאה. הזעם בוחר כמעט בצורה אקראית את גיבוריו שדרכם תעבור התפרצות הכאב. כשמביטים על גיבורי תנועות המחאה בישראל, לא היה להם תכונת-על לבד מהיותם שם: מוטי אשכנזי, 4 אמהות ודפני ליף. בבוקר סיימתי לקרוא את ה”ברדלס”. דון פבריציו, הנסיך, מת. הוא לא יצטרך לראות את נכדו  צועד בשם בית סאלינה, עונד את  סמלי בית האצולה, צועד במצעד לציון נחיתת גריבאלדי ואלף חייליו על אדמת סיציליה. הנחיתה, שהעבירה את האחריות השלטונית בסיציליה מהאצולה המקומית לשלטון מרכזי ברומא, הרחיבה את הגותו של דון פבריציו מעבר לאסטרונומיה ומתמטיקה  לספרות. הוא יכול היה לראות את עצמו כדמות בהקשרים גיאוגרפים ופוליטיים משתנים נעה מעלילה לעלילה, או כשחייו שלו הם סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. אחר כך הלכתי לחפש מקרר במסגרת התקציב ונתקלתי בדפני ליף, חשדנית ומתוסכלת כמוני מההיצע הדל והמפוקפק בחנות מקררים משומשים. המוכרים עדין מזהים את מי שבלי להתכוון תישאר בזיכרון של דור כסיפור בתוך סיפור ומתייעצים איתה. יש לה המון סבלנות אבל מקרר היא לא תקנה מהם. מנהיגי מחאת 2011, אלו שבמודע יצרו הפרדה שקרית בין המחאה הכלכלית למחאה נגד הכיבוש, הם אלו שהאירו את הדרך לקריסת הימין: חשיפת מנגנוני העברות הכספים בועדות הכנסת  והלבנת פנים סדרתית. דפני ליף, דניאל קיי וגבריאל מנצור שומרים על טהרנותם. ליף בוחרת להישאר סמל לתקווה. דניאל לא מתפתה להצעת עבודה וגבריאל מזכך מצפונו כדי שיוכל  כדון פבריציו לשמור מרחק נוח שממנו יביט על העולם. סבב ההתכתשות בצפון הווילה גבה כ-11 קורבנות בני-אדם. הידיעה מתקבלת באדישות כגזירה משמיים. שששש….לא להפריע….צוברים כוחות..בני האור של העם שלא גזר קופון על ישו והשבת שובתים עד הבחירות צופים בערוץ היווני

מוסיקה:space-janana



ציור : אילה נצר
תמונה : יואל הרצברג מתוך הפרויקט “מילה ביום”
מוסיקה:
מיקו גינדוס קליפורניה סאנשיין
גיא צוקרל MFG
INFECTED MUSHROOM
קישורים לספרי הסדרה:

צל עולם/ ניר ברעם 

הברדלס/ג’וזפה תומאזי די למפדוזה

הבור/רונן ברגמן ודן מרגלית

עדין/סמואל שם

קישור לספרי פוליטיקה:
מין מיגדר פוליטיקה/יזרעאלי,פרידמן,דאהן-כלב,הרצוב,חסן,נוה,פוגל-ביזאוי

הסדרות אסופות בממשקים:
בלוגר:

טמבלר:

פינטראסט:



http://www.vardhanlezuz.org.il/